שוחזר אבל פגום: דריסה חלקית מול גבולות שגויים

אחת התוצאות המבלבלות ביותר היא קובץ „נמצא“ עם גודל סביר — אבל הוא נפתח פגום, קטוע או עם מבנה פנימי לא נכון. אי־ההתאמה הזו בדרך כלל אומרת אחד משניים: דריסה חלקית (חלק מהמגזרים נעשו שימוש חוזר) או שחזור שגוי (הכלי חיבר טווחים לא נכונים לקובץ מחורץ).

המאמר נותן סדר סינון מעשי: איך להשוות מועמדים, מתי גיבובים עוזרים, איך לייצא בקבוצות, ומתי לעצור לפני שמשכנעים את עצמכם ש„עוד סריקה“ תתקן רצף בייטים חסר.

תסמינים שמצביעים על דריסה חלקית

דריסות חלקיות לעיתים קרובות מופיעות כקבצים שנפתחים אבל נכשלים בבדיקות: תיקון Office, מרכזיות ZIP שבורות, וידאו שמתקלקל באמצע, מסדי נתונים שלא מתחברים. אם יש כמה מועמדים בגודל דומה, ייתכן שאחד שרשרת טובה ואחד פגום — לא „שחיתות אקראית“.

שחזור שגוי: אותה סיומת, תוכן אחר

חפירה מוצאת כותרות. שני קבצים יכולים לחלוק חתימת סוג ועדיין להיות לא קשורים. להשתמש בכל רמז: שברי נתיב מקוריים, חותמות זמן וקרבה בגודל. אם ידוע שהקובץ המקורי היה בדיוק 24,832,256 בתים — לטפל בגודל כמסנן חזק לפני ייצוא.

• לייצא 3–5 מועמדים, לא 300 — לפתוח מיד.
• אם יש גיבוב ידוע מגיבוי חלקי — להשוות SHA-256 לעותקים מיוצאים.
• לזיפים — לבדוק שלמות עם כלי הארכיון לפני הנחה שהמטען שלם.

מקרים מיוחדים לתמונות ווידאו

חלק מהצופים סובלים JPEG חלקי טוב יותר ממסמכי Office XML חלקיים — וזה יוצר ביטחון שווא. לנסות צופה שני ולחפש מטא־דאטה או מימדים לא הגיוניים. בזרימות RAW — לייצא את המועמד שמתאים לטווח הגודל הטיפוסי לאותו יום צילום.

מתי לעצור ולעלות רמה

אם הנתונים תומכים בראיות משפטיות, רשומות פיננסיות או מידע על מטופלים — לעצור לאלתור ולפעול לפי כללי זיהוי פורנזי בארגון. אם הדיסק מתדרדר, סריקות חוזרות עלולות להזיק. מדריכי צרכן מיועדים לטעויות משתמש יומיומיות — לא לכל מצבי הכשל.